יש בכל בית יהודי ריבוע קטן אחד עם משמעות גדולה: אמה על אמה, זכר לחורבן. חכמים תיקנו להשאיר בבית שטח קטן, בגודל אמה על אמה, ללא צבע או גימור, כזכר לחורבן בית המקדש. זו מסורת יפה שאפשר לשלב בבית בצורה מכובדת וגם מעוצבת, כך שהיא הופכת לחלק טבעי מהעיצוב ולא לפגם.
איפה ממקמים אותו?
לכתחילה נהוג למקם את הריבוע בקיר שמול פתח הכניסה לבית, מעל הפתח או בסמוך אליו, כך שהוא נראה מיד עם הכניסה הביתה. יש שמשאירים את הקיר חשוף פשוט, ויש שמוסיפים את הכיתוב זכר לחורבן או אם אשכחך ירושלים. אצלנו בבית בחרנו לצבוע את הקיר בגוון שאינו לבן, כך שהריבוע בולט ונראה היטב, והופך לחלק מהעיצוב במקום להיעלם.
איך משלבים אותו יפה בעיצוב?
הסוד הוא להתייחס לריבוע כאל אלמנט מכוון. קיר בגוון עמוק מסביבו גורם לו לבלוט בכבוד, ואפשר להוסיף לצידו מסגרת דקה, כיתוב עדין בשבלונה, או תאורת ספוט קטנה שמאירה אותו. כשהוא מתוכנן כחלק מהקיר, הוא מרגיש כמו בחירה עיצובית מודעת, ולא כמו משהו שנשכח. זו דרך יפה לחבר בין משמעות למראה.
רוצים לעשות זאת בעצמכם?
קודם מסמנים ריבוע בעיפרון. אם רוצים להוסיף ציור או כיתוב, אפשר להדפיס אותו על נייר, להניח מתחתיו נייר אפייה, לצייר עליו, ואז להצמיד אותו לקיר ולעבור עם עט חזק כדי להעביר את הסימון. אחר כך מסירים בעדינות את שכבת הצבע או הטיח עם שפכטל או סכין יפני וסרגל. אם קשה להסיר, אפשר להרטיב מעט את המקום כדי לרכך את הצבע. זה פרויקט קטן שאפשר לעשות בשעה, אבל הוא נושא איתו הרבה משמעות, ומזכיר בכל כניסה הביתה את מה שחשוב באמת.
